הדרך לגיהינום עוברת דרך מס-ההכנסה. לא שמעתם? מסתבר שיצא חוק חדש: מי שפוטר ולא מעוניין להוציא את פיצויי הפיטורין שלו אלא ליצור רצף קצבה - חייב לקבל אישור מפקיד השומה ולהעבירו לחברת הביטוח. פעם היו עושים זאת אוטומטית דרך חברות הביטוח. ולמה עכשיו לא? ככה. לאלוהים ולמס ההכנסה פתרונים.
עוד בשיחת הטלפון עם פקידת הכספים בחברה בה עבדתי, אני מרגישה כיצד פיק הברכיים משתלט עלי. לא מבינה דבר וחצי דבר ממה שאמרה לי גם אחרי שחזרה מספר פעמים על ההסבר. עושה רושם שמוחי פשוט מסרב להבין את הסוגיה.
"את יודעת מה? תפני לפקיד השומה והוא כבר יבין במה מדובר" היא אומרת לי .
עוד בשיחת הטלפון עם פקידת הכספים בחברה בה עבדתי, אני מרגישה כיצד פיק הברכיים משתלט עלי. לא מבינה דבר וחצי דבר ממה שאמרה לי גם אחרי שחזרה מספר פעמים על ההסבר. עושה רושם שמוחי פשוט מסרב להבין את הסוגיה.
"את יודעת מה? תפני לפקיד השומה והוא כבר יבין במה מדובר" היא אומרת לי .
קדימה, להיכל התרבות
אני מוצאת שעת כושר מתאימה בבוקר והולכת בחוסר חשק. כשליבי מנבא רעות, אני נכנסת למשרדי מס ההכנסה. משרדים קטנים ודחוקים, תיקים מפוזרים בכל מקום. פקיד עם מבט אומלל בעיניים עובר על פניי. קבוצה ענקית של אנשים מחכה לפקיד אחד. ברוכים הבאים להיכל הבירוקרטיה!
אלוהים! אני רוטנת לעצמי. במה חטאתי?
האמת, לעיתים אני נתקפת חרדה שמא אאבד שליטה מרוב כעס ואתקוף בחדות לשוני את הפקיד התורן שיעמוד בדרכי. במקרה כזה אני לא מקנאה במי שנמצא ברדיוס הקרוב אלי.
אני מחכה בסבלנות לתורי. "אל תתעצבני ..." אני חוזרת ואומרת לעצמי. "תסיימי את מה שיש לך לסדר ועופי מכאן כמה שיותר מהר."
אני מוצאת שעת כושר מתאימה בבוקר והולכת בחוסר חשק. כשליבי מנבא רעות, אני נכנסת למשרדי מס ההכנסה. משרדים קטנים ודחוקים, תיקים מפוזרים בכל מקום. פקיד עם מבט אומלל בעיניים עובר על פניי. קבוצה ענקית של אנשים מחכה לפקיד אחד. ברוכים הבאים להיכל הבירוקרטיה!
אלוהים! אני רוטנת לעצמי. במה חטאתי?
האמת, לעיתים אני נתקפת חרדה שמא אאבד שליטה מרוב כעס ואתקוף בחדות לשוני את הפקיד התורן שיעמוד בדרכי. במקרה כזה אני לא מקנאה במי שנמצא ברדיוס הקרוב אלי.
אני מחכה בסבלנות לתורי. "אל תתעצבני ..." אני חוזרת ואומרת לעצמי. "תסיימי את מה שיש לך לסדר ועופי מכאן כמה שיותר מהר."
פה קבור הכלב
הגיע תורי סוף סוף. אני נכנסת. הפקיד יושב בפנים אטומים. מחכה לרגע שיוכל להפטר מה'אספסוף' הצובא על דלתו וילך הביתה.
- "מה את רוצה?" שואל הפקיד בנביחה חסרת סבלנות. לא טורח להביט לי בעיניים.
- "אני פוטרתי וזה בנוגע לפיצויים ..." אני מגמגמת.
- "אז למה באת אלי? מה את רוצה ממני בכלל?" קוטע פתאום את דבריי בגסות.
- "אמרו לי שאתה זה שתוכל לעזור לי בכך".
- "אני לא מבין בכלל מה את רוצה! בשביל מה באת?"
וכך הלאה ...
מה עושים? אני על סף ייאוש. איך בשם אלוהים אני אמורה להסביר לנבחן הזה במה מדובר? איך בכלל חשבה לה הפקידה לשלוח אותי אליו. אני מתקשרת אליה ומנסה לגייס אותה לעזרתי . "תעשי לי טובה" אני אומרת על סף הבכי "תסבירי לבן-אדם הזה את הפרטים כי לי הוא לא מקשיב. עלי הוא רק נובח".
לצערי גם הפקידה נכשלה במשימתה. למרות שניסתה להסביר לו בסבלנות, קבלה אף היא מבול של נביחות קולניות בתגובה.
- "טוב! אני אומרת בבוז. "תודה רבה. מוותרת על השירות שלך!" והולכת משם כולי רועדת מכעס.
מה בשם אלוהים אני אמורה לעשות? אחרי שבזבזתי יותר משעתיים על ההמתנה חסרת התועלת הזו . למי אוכל לפנות?
- "אין מה לעשות". אומרת פקידת הביטוח אליה אני מתקשרת לעזרה. "רק הוא מוסמך לטפל בנושא. את חייבת לעבור דרכו."
- "אין דרך אחרת?" אני שואלת "במחוז אחר אולי? הרי אי אפשר לדבר עם האדם הזה!
הגיע תורי סוף סוף. אני נכנסת. הפקיד יושב בפנים אטומים. מחכה לרגע שיוכל להפטר מה'אספסוף' הצובא על דלתו וילך הביתה.
- "מה את רוצה?" שואל הפקיד בנביחה חסרת סבלנות. לא טורח להביט לי בעיניים.
- "אני פוטרתי וזה בנוגע לפיצויים ..." אני מגמגמת.
- "אז למה באת אלי? מה את רוצה ממני בכלל?" קוטע פתאום את דבריי בגסות.
- "אמרו לי שאתה זה שתוכל לעזור לי בכך".
- "אני לא מבין בכלל מה את רוצה! בשביל מה באת?"
וכך הלאה ...
מה עושים? אני על סף ייאוש. איך בשם אלוהים אני אמורה להסביר לנבחן הזה במה מדובר? איך בכלל חשבה לה הפקידה לשלוח אותי אליו. אני מתקשרת אליה ומנסה לגייס אותה לעזרתי . "תעשי לי טובה" אני אומרת על סף הבכי "תסבירי לבן-אדם הזה את הפרטים כי לי הוא לא מקשיב. עלי הוא רק נובח".
לצערי גם הפקידה נכשלה במשימתה. למרות שניסתה להסביר לו בסבלנות, קבלה אף היא מבול של נביחות קולניות בתגובה.
- "טוב! אני אומרת בבוז. "תודה רבה. מוותרת על השירות שלך!" והולכת משם כולי רועדת מכעס.
מה בשם אלוהים אני אמורה לעשות? אחרי שבזבזתי יותר משעתיים על ההמתנה חסרת התועלת הזו . למי אוכל לפנות?
- "אין מה לעשות". אומרת פקידת הביטוח אליה אני מתקשרת לעזרה. "רק הוא מוסמך לטפל בנושא. את חייבת לעבור דרכו."
- "אין דרך אחרת?" אני שואלת "במחוז אחר אולי? הרי אי אפשר לדבר עם האדם הזה!
- "לא. רק שם אפשר. מצטערת". הייתה התשובה. "אבל אשלח לך את כל המסמכים עם מכתב מפורט אליו, שיטפל בנושא".
נו, לך תבנה מדינה ... מחכה שבועיים כדי להתקרר קצת והולכת שוב. חייבים לסיים את זה. אין ברירה. נקווה שהוא הספיק בינתיים לשכוח אותי.
נו, לך תבנה מדינה ... מחכה שבועיים כדי להתקרר קצת והולכת שוב. חייבים לסיים את זה. אין ברירה. נקווה שהוא הספיק בינתיים לשכוח אותי.
בחזרה לגהינום
ושוב... שעת בוקר. נכנסת למשרדים. כרגיל הרבה אנשים, תיקים, בלגן ... מחכים.
התור לא מתקדם. עומס מטורף. מה יהיה עכשיו? כמה זמן עוד ייקח? סבלנותי על סף פקיעה. עוברת שעה וחצי. נשאר עוד אדם אחד לפני, תודה לאל.
- "תהיי נימוסית ונחמדה איתו. דברי לעניין ופשוט תזרמי" אני מזכירה לעצמי "שלא תעיזי להרים עליו את הקול".
ואז נשמע פתאום קול משמיים : "מי שרוצה יכול לבוא גם אלי!"
יש אלוהים! אני קופצת ממקומי לפני שאנשים אחרים יקדימו אותי. כבר לא חשוב שהמחשב לא עובד, שפניה של הפקידה חמוצות, שלוקח לה חצי שעה לבצע את הפעולה. לא נורא ... העיקר שאני לא צריכה לדבר איתו.
ושוב... שעת בוקר. נכנסת למשרדים. כרגיל הרבה אנשים, תיקים, בלגן ... מחכים.
התור לא מתקדם. עומס מטורף. מה יהיה עכשיו? כמה זמן עוד ייקח? סבלנותי על סף פקיעה. עוברת שעה וחצי. נשאר עוד אדם אחד לפני, תודה לאל.
- "תהיי נימוסית ונחמדה איתו. דברי לעניין ופשוט תזרמי" אני מזכירה לעצמי "שלא תעיזי להרים עליו את הקול".
ואז נשמע פתאום קול משמיים : "מי שרוצה יכול לבוא גם אלי!"
יש אלוהים! אני קופצת ממקומי לפני שאנשים אחרים יקדימו אותי. כבר לא חשוב שהמחשב לא עובד, שפניה של הפקידה חמוצות, שלוקח לה חצי שעה לבצע את הפעולה. לא נורא ... העיקר שאני לא צריכה לדבר איתו.
איזה עולם נפלא. השמש זורחת. אני חופשית!
www.right-place.co.il
Image : From VirgeenYa on Flickr
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה