אבל לאן הולכים ?

זהו. נפלה ההחלטה. הולכים לעצמאות. יופי!  אבל מה בדיוק הכיוון? פה קבור הכלב ...
מאז ועד היום לא ידעתי לענות על השאלה "מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה?". אין לי מושג מה היעוד האמיתי שלי בחיים. ניסיתי מספר לא קטן של כוונים והבנתי חד משמעית שרובם אינו מתאים לי. אבל מה בשם אלוהים כן מתאים ...
אני מעבירה לנגד עיני (כפי שעשיתי לא פעם בעבר) את מגוון היכולות ותחומי העניין שלי :

מרוב כישורים לא רואים את היער

- שמיעה מוסיקלית יוצאת דופן - נחמד. אבל מה בדיוק אעשה אתה? אני לא מתכוננת להקים להקה. ואת הביטלס כבר המציאו גם ללא עזרתי.
- יצירתיות בעבודת יד - נו באמת, אפשר להתפרנס מזה? גם מוצלחים ממני לא הביאו מזה אוכל.
- אהבת קריאה – אפתח ספריה חדשה? חנות ספרים ... לא ממש קוסם לי.
- כשרון כתיבה – יופי, אכתוב את זיכרונותיי בפנסיה. לא מתאים לעכשיו!
- יכולת לוגית ומתמטית – בסרט הזה כבר היינו.
- זיכרון פנומנאלי לאירועים ופרצופים – אלך לפתוח מחלקה עצמאית לזיהוי פלילי? סוכנות בלשות?
- חוש טכני מעולה – ומה? אלך עם שריריי ה'משורגים' לעסוק בשיפוצים, נגרות או אינסטלציה?
- עניין גובר והולך במכונאות רכב – אפתח עכשיו מוסך?!!
- עניין בפסיכולוגיה חברתית – לאן בדיוק זה יוליך אותי?
- כשרון משחק – יותר מדי חשיפה. גזילת אנרגיות מטורפות. הבנתי את זה כבר לפני 20 שנה.
- חוש אלתור וגמישות מחשבה – טובים כאשר יש כוון נתון , ולי אין.
בקיצור, כלום אחד גדול. זו הבעיה, מרוב 'יכולות' אני לא רואה מה אני יכולה באמת לעשות. שום רמז.

אין חכם כבעל נסיון
מנסה דרך דברים שצברתי בהם ניסיון במהלך החיים :- הוראה או הדרכה בהייטק – יש לי פחד קהל נוראי, וזה לא מעניין אותי כעיסוק.
- כתיבה טכנית או עריכת תוכן בהייטק – זה היה יכול להיות נחמד אלמלא העובדה המצערת שאם אינך דובר אנגלית כשפת-אם, אינך נחשב במחוזות אלה. גם כאן לא אמצא ישועה.

אולי דברים שתמיד רציתי לעשות ולא מצאתי זמן?
הדבר היחיד שעולה הוא הרצון לעזור לנזקקים. תמיד הבטתי בקנאה בכל אותם מתנדבים המעניקים מעצמם לאלה הצריכים עזרה. אף פעם לא היה לי זמן לפעילות מעין זו ולא ראש פנוי. אני בטוחה שזו הרגשה מרוממת לעזור לאנשים ולהרגיש שאתה עושה משהו לנשמה. אם יש לך מספיק כסף למחייתך כמובן. אבל, כשצריך לשרוד, משתנים סדרי העדיפויות ...

קצה של חוט
אולי מכוון של צורך : מה אנשים צריכים היום? בתקופת מיתון כזו, הרבה מובטלים, אנשים מחפשים עבודה, זקוקים לעידוד...
ואז, זה קופץ : יש! ייעוץ בחיפוש עבודה! איך לא חשבתי על זה קודם? הרי הפכתי לאוטוריטה בחיפושי עבודה. עשיתי זאת לא מעט במהלך הקריירה שלי עד שהפכתי ממש מומחית. עזרתי להרבה חברים שעבדו אתי למצוא עבודה בתחום בדיקות התוכנה בהיי טק. הכנתי מועמדים לקבלה לעבודה כל כך הרבה פעמים. וכמה פעמים נועצו בי חברים ומכרים כשהיו בצומת דרכים בקריירה האישית שלהם? איך לא חשבתי בכוון?
ובכלל, יש כאן הרבה עזרה לאנשים. סגירת מעגל עבורי. אולי זה סוג של ייעוד בשבילי?

אור ממלא את עיניי. מזמן לא הרגשתי כל כך טוב.

סוף-סוף נפתח לי קצה של שביל ...


http://www.right-place.co.il/

Image : Einstein Reborn on Flickr

עצמאית - להיות או לא להיות

שעת לילה מאוחרת, כמעט בוקר. כולם ישנים כבר מזמן. זוהי השעה האהובה עלי מאז ומתמיד. אני יושבת ובוהה בחלון בחשכת הלילה, מקשיבה לקולותיו.
בשעה זו ראשי נקי, חופשי מהסחות הדעת של היום. לא נתן לתאר לכמה מבחנים למדתי, כמה עבודות עשיתי, כמה מהחלטות חיי החשובות ביותר נפלו בשעה הזו. רוגע נופל עלי, טרדות היום אינן מגיעות לכאן.
זוהי ההזדמנות לגלגל בחופשיות את המחשבות הטורדות את מוחי כבר תקופה ארוכה. זה הזמן לנהל שיחה נוקבת עם מכר ותיק שלא נפגשתי אתו מזמן – עם עצמי.

- את חושבת שלהיות עצמאית הכי מתאים לך?
- כן.

- את יודעת שזה לא מצב בטוח ...
- ולהיות שכירה בגיל קרוב ל-50 יותר בטוח?

- תצטרכי לעבוד קשה מאד!
- ומה עשיתי עד עכשיו? לא עבדתי קשה? הפעם לפחות זה למען עצמי.

- את יודעת שתצטרכי לשלם מחיר ...
אני שותקת. זה נכון. אשלם מחיר כבד של לחץ גדול, חוסר ודאות, בדידות, חרדות, נדודי שינה, מצבי רוח ... קשה לי לענות על זה...
- זה מפחיד... אבל איזו אלטרנטיבה יש לי? מתחדשת השיחה אחרי מספר דקות.

- את יודעת שאם תעזבי את ההייטק אין דרך חזרה.
- ואם לא אעזוב? מי מבטיח לי שאוכל להמשיך? ובאיזה מחיר?

- מה עם עבודה כשכירה במקצועות אחרים?
- במה בדיוק? ללא ניסיון, מי יקבל אותי בגיל כזה למקצוע אחר? ושוב לעבוד תחת בוס שקטן עליי בעשרה מספרים? זה גרוע ממוות.

- את יודעת שתצטרכי לרדת ברמת החיים שלך בצורה משמעותית. אולי אפילו לחיי עוני.
- נכון. אבל אני לא מפונקת. בשביל מטרה מתאימה – אני מוכנה לגור גם בצריף. לא מתים מזה.

- את אולי כן, אבל חשבת על בעלך ובתך? מה בדיוק יעשו הם?
- עד עכשיו נקרעתי בגלל שחשבתי רק עליהם. עכשיו הגיע הזמן שיחשבו עלי. אני לא מוכנה להרוג את עצמי בטרם עת כדי לממן בית יפה עם גינה ורכב. ואם אמות, ממילא לא יהיה להם דבר מכל זה.

- לא יהיה לבתך כסף לבגדים שהיא צריכה, חוגים שהיא רוצה, בילויים ...
- היא תלך לעבוד בבייבי-סיטינג, טיול עם כלבים והדרכה בקייטנות ותשיג בעצמה את הכסף לבגדים. אמי נותנת לה גם דמי כיס. זו הכנה מצוינת לחיים. אהבה ועזרה היא תמשיך לקבל מאיתנו מלא החופן. קורת גג ואוכל יהיו לה. היא לא תיזרק לרחוב.

- את חושבת שאת מסוגלת ללכת לחברות ומוסדות ולשווק את עצמך? לעמוד ולדבר מול קהל? לנהל משא ומתן על מחיר? ליצור קשרים?
פה קבור הכלב! כאן נחשפים המחסומים העצומים שהיו לי מאז ומעולם : חוסר ביטחון עצמי בנסיבות חברתיות, קושי בשווק עצמי (לעומת שווק אחרים בהצטיינות...), קושי במשא ומתן ועוד כהנה וכהנה. עם ה'שדים' הללו אצטרך להתמודד בכל הכוח. לא עשיתי זאת אף פעם. זוהי כנראה גם הסיבה שלא פרצתי קדימה עד היום ...
- דבר אחד אני יודעת בוודאות : כאשר החלטתי להתמודד עם פחד כלשהו, עשיתי זאת עד הסוף. מעולם לא נתתי לעצמי להירתע מהתמודדות.

- מה יהיה אם לא תצליחי?
- מה שבטוח, לא אחזור לעבודה שכירה בהיקף שהיה קודם. גם אם לא אצליח בדבר אחד, אנסה דבר אחר. בסופו של דבר אני מאמינה שאמצא את מקומי. במקרה הכי גרוע אתן שיעורים פרטיים ואסייע בכתיבת עבודות לסטודנטים דבר שבו אני מצטיינת.

- וממה תחיי בינתיים? הרי לוקח זמן עד שתראי כסף אם בכלל?
- לא אכפת לי לעבוד בשכר מינימום בסקרים, חלוקת עיתונים ועבודות זמניות מסוג זה. העיקר לא לשבת כל היום תחת אחריותו של בוס זה או אחר. אם לא יספיק הכסף, נצטרך לעבור לדירה קטנה יותר ונשכיר את הבית. אנחנו נחיה עם מה שיש.

- את יודעת שיש לך עוד 16 שנה עד שתגיעי לפנסיה. כך תתנהלי עד אז?
- מי חושב כל כך רחוק?! אני לא יודעת מה יהיה מחר... כשנגיע לגשר נעבור אותו...

- אם כך, נצא לדרך חדשה. יהיה מה שיהיה!!

אני חשה סחוטה. השיחה לא הייתה קלה לי. במהלכה עלו הרבה מטענים רגשיים שגזלו ממני אנרגיה רבה. נראה לי שהדרך היחידה כרגע מובילה למיטה. לא יכולה לחשוב יותר על כלום.

מחר נמשיך מכאן הלאה ... לילה טוב.

www.right-place.co.il

Image : by LaurenBurns on Flickr