זהו. נפלה ההחלטה. הולכים לעצמאות. יופי! אבל מה בדיוק הכיוון? פה קבור הכלב ...
מאז ועד היום לא ידעתי לענות על השאלה "מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה?". אין לי מושג מה היעוד האמיתי שלי בחיים. ניסיתי מספר לא קטן של כוונים והבנתי חד משמעית שרובם אינו מתאים לי. אבל מה בשם אלוהים כן מתאים ...
אני מעבירה לנגד עיני (כפי שעשיתי לא פעם בעבר) את מגוון היכולות ותחומי העניין שלי :
מאז ועד היום לא ידעתי לענות על השאלה "מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה?". אין לי מושג מה היעוד האמיתי שלי בחיים. ניסיתי מספר לא קטן של כוונים והבנתי חד משמעית שרובם אינו מתאים לי. אבל מה בשם אלוהים כן מתאים ...
אני מעבירה לנגד עיני (כפי שעשיתי לא פעם בעבר) את מגוון היכולות ותחומי העניין שלי :
מרוב כישורים לא רואים את היער
- שמיעה מוסיקלית יוצאת דופן - נחמד. אבל מה בדיוק אעשה אתה? אני לא מתכוננת להקים להקה. ואת הביטלס כבר המציאו גם ללא עזרתי.
- יצירתיות בעבודת יד - נו באמת, אפשר להתפרנס מזה? גם מוצלחים ממני לא הביאו מזה אוכל.
- אהבת קריאה – אפתח ספריה חדשה? חנות ספרים ... לא ממש קוסם לי.
- כשרון כתיבה – יופי, אכתוב את זיכרונותיי בפנסיה. לא מתאים לעכשיו!
- יכולת לוגית ומתמטית – בסרט הזה כבר היינו.
- זיכרון פנומנאלי לאירועים ופרצופים – אלך לפתוח מחלקה עצמאית לזיהוי פלילי? סוכנות בלשות?
- חוש טכני מעולה – ומה? אלך עם שריריי ה'משורגים' לעסוק בשיפוצים, נגרות או אינסטלציה?
- עניין גובר והולך במכונאות רכב – אפתח עכשיו מוסך?!!
- עניין בפסיכולוגיה חברתית – לאן בדיוק זה יוליך אותי?
- כשרון משחק – יותר מדי חשיפה. גזילת אנרגיות מטורפות. הבנתי את זה כבר לפני 20 שנה.
- חוש אלתור וגמישות מחשבה – טובים כאשר יש כוון נתון , ולי אין.
בקיצור, כלום אחד גדול. זו הבעיה, מרוב 'יכולות' אני לא רואה מה אני יכולה באמת לעשות. שום רמז.
אין חכם כבעל נסיון
מנסה דרך דברים שצברתי בהם ניסיון במהלך החיים :- הוראה או הדרכה בהייטק – יש לי פחד קהל נוראי, וזה לא מעניין אותי כעיסוק.
- כתיבה טכנית או עריכת תוכן בהייטק – זה היה יכול להיות נחמד אלמלא העובדה המצערת שאם אינך דובר אנגלית כשפת-אם, אינך נחשב במחוזות אלה. גם כאן לא אמצא ישועה.
אולי דברים שתמיד רציתי לעשות ולא מצאתי זמן?
הדבר היחיד שעולה הוא הרצון לעזור לנזקקים. תמיד הבטתי בקנאה בכל אותם מתנדבים המעניקים מעצמם לאלה הצריכים עזרה. אף פעם לא היה לי זמן לפעילות מעין זו ולא ראש פנוי. אני בטוחה שזו הרגשה מרוממת לעזור לאנשים ולהרגיש שאתה עושה משהו לנשמה. אם יש לך מספיק כסף למחייתך כמובן. אבל, כשצריך לשרוד, משתנים סדרי העדיפויות ...
קצה של חוט
אולי מכוון של צורך : מה אנשים צריכים היום? בתקופת מיתון כזו, הרבה מובטלים, אנשים מחפשים עבודה, זקוקים לעידוד...
ואז, זה קופץ : יש! ייעוץ בחיפוש עבודה! איך לא חשבתי על זה קודם? הרי הפכתי לאוטוריטה בחיפושי עבודה. עשיתי זאת לא מעט במהלך הקריירה שלי עד שהפכתי ממש מומחית. עזרתי להרבה חברים שעבדו אתי למצוא עבודה בתחום בדיקות התוכנה בהיי טק. הכנתי מועמדים לקבלה לעבודה כל כך הרבה פעמים. וכמה פעמים נועצו בי חברים ומכרים כשהיו בצומת דרכים בקריירה האישית שלהם? איך לא חשבתי בכוון?
ובכלל, יש כאן הרבה עזרה לאנשים. סגירת מעגל עבורי. אולי זה סוג של ייעוד בשבילי?
אור ממלא את עיניי. מזמן לא הרגשתי כל כך טוב.
סוף-סוף נפתח לי קצה של שביל ...
http://www.right-place.co.il/
- שמיעה מוסיקלית יוצאת דופן - נחמד. אבל מה בדיוק אעשה אתה? אני לא מתכוננת להקים להקה. ואת הביטלס כבר המציאו גם ללא עזרתי.
- יצירתיות בעבודת יד - נו באמת, אפשר להתפרנס מזה? גם מוצלחים ממני לא הביאו מזה אוכל.
- אהבת קריאה – אפתח ספריה חדשה? חנות ספרים ... לא ממש קוסם לי.
- כשרון כתיבה – יופי, אכתוב את זיכרונותיי בפנסיה. לא מתאים לעכשיו!
- יכולת לוגית ומתמטית – בסרט הזה כבר היינו.
- זיכרון פנומנאלי לאירועים ופרצופים – אלך לפתוח מחלקה עצמאית לזיהוי פלילי? סוכנות בלשות?
- חוש טכני מעולה – ומה? אלך עם שריריי ה'משורגים' לעסוק בשיפוצים, נגרות או אינסטלציה?
- עניין גובר והולך במכונאות רכב – אפתח עכשיו מוסך?!!
- עניין בפסיכולוגיה חברתית – לאן בדיוק זה יוליך אותי?
- כשרון משחק – יותר מדי חשיפה. גזילת אנרגיות מטורפות. הבנתי את זה כבר לפני 20 שנה.
- חוש אלתור וגמישות מחשבה – טובים כאשר יש כוון נתון , ולי אין.
בקיצור, כלום אחד גדול. זו הבעיה, מרוב 'יכולות' אני לא רואה מה אני יכולה באמת לעשות. שום רמז.
אין חכם כבעל נסיון
מנסה דרך דברים שצברתי בהם ניסיון במהלך החיים :- הוראה או הדרכה בהייטק – יש לי פחד קהל נוראי, וזה לא מעניין אותי כעיסוק.
- כתיבה טכנית או עריכת תוכן בהייטק – זה היה יכול להיות נחמד אלמלא העובדה המצערת שאם אינך דובר אנגלית כשפת-אם, אינך נחשב במחוזות אלה. גם כאן לא אמצא ישועה.
אולי דברים שתמיד רציתי לעשות ולא מצאתי זמן?
הדבר היחיד שעולה הוא הרצון לעזור לנזקקים. תמיד הבטתי בקנאה בכל אותם מתנדבים המעניקים מעצמם לאלה הצריכים עזרה. אף פעם לא היה לי זמן לפעילות מעין זו ולא ראש פנוי. אני בטוחה שזו הרגשה מרוממת לעזור לאנשים ולהרגיש שאתה עושה משהו לנשמה. אם יש לך מספיק כסף למחייתך כמובן. אבל, כשצריך לשרוד, משתנים סדרי העדיפויות ...
קצה של חוט
אולי מכוון של צורך : מה אנשים צריכים היום? בתקופת מיתון כזו, הרבה מובטלים, אנשים מחפשים עבודה, זקוקים לעידוד...
ואז, זה קופץ : יש! ייעוץ בחיפוש עבודה! איך לא חשבתי על זה קודם? הרי הפכתי לאוטוריטה בחיפושי עבודה. עשיתי זאת לא מעט במהלך הקריירה שלי עד שהפכתי ממש מומחית. עזרתי להרבה חברים שעבדו אתי למצוא עבודה בתחום בדיקות התוכנה בהיי טק. הכנתי מועמדים לקבלה לעבודה כל כך הרבה פעמים. וכמה פעמים נועצו בי חברים ומכרים כשהיו בצומת דרכים בקריירה האישית שלהם? איך לא חשבתי בכוון?
ובכלל, יש כאן הרבה עזרה לאנשים. סגירת מעגל עבורי. אולי זה סוג של ייעוד בשבילי?
אור ממלא את עיניי. מזמן לא הרגשתי כל כך טוב.
סוף-סוף נפתח לי קצה של שביל ...
http://www.right-place.co.il/
Image : Einstein Reborn on Flickr
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה